אמת דיברתי – באילו מקרים זה תופס?

מי שחי במדינה דמוקרטית, יודע כי הוא יכול להתבטא בכול דרך על מנת להעביר מסר, דעה, תגובה ולפרסם כול דבר, בעיקר בעזרת רשתות חברתיות, עיתונים, אמצעי תקשורת והעברת מידע בעל פה. עם זאת, מידע נכון, גם אם הוא אמיתי ואינו שקר – עלול לפגוע באנשים פרטיים, בעסקים, חברות, בפוליטיקאים וגופים ציבוריים. לכן חשוב לדעת כיצד להתגונן במקרה בו מוגשת תביעה לשון הרע.

מה זה לשון הרע?

לפני שנסביר על הדרך להצהיר כי דיברתם אמת, חשוב להכיר את ההגדרה של חוק איסור לשון הרע שעל פי החוק – מוגדרת כהעברת מידע אמיתי שיכול להזיק ולפגוע באדם אחר, בגוף, מוסד או חברה. תביעת לשון הרע, תאחז בדרך כלל בנזק שנגרם למי שהדברים נוגעים לו. לדוגמא: אם בן זוג או בת זוג, נמצאו ככאלה שהטרידו את בני הזוג שלהם, או קיבלו ייעוץ פסיכולוגי עקב פרידה, ונמצא כי קורותיהם מועברים לאחרים בכתב בפני כל דורש – ייתכן כי מדובר בלשון הרע.

גם במקום העבודה ייתכן לשון הרע, כמו העברת מידע משטרתי סודי לגורם מעסיק אודות עובד אחר. או תיאור מצבים אישיים של עובדים, בין אם בתחום מערכות היחסים, עד לתחומי משפחה, לעבר מקצועי ואף לתיקים במשטרה.

בכול מקרה, העברת מידע שלא בהסכמה כמו גם העברת מידע (גם אם הוא אמיתי) לגורם מכריע – יכולה להיגמר בתביעת לשון הרע תוגש מול הגורם המפיץ.

אז מתי אפשר להתגונן עם המושג "אמת דיברתי"?

מושג זה נועד על מנת להגן על המפרסם, בעת שהפרסום מבוסס ואמיתי. מי שהוגשה נגדו תביעת לשון הרע, כמו למשל עיתונאי או מערכת עיתון, מוסד ציבורי ,עסק או אדם פרטי – יוכל להגן על עצמו בבית המשפט באמצעות עו"ד שלומי וינברג, זאת תוך הטענה כי הדברים הינם דברי אמת.

הגנה שמבוססת על אמת בפרסום, נועדה כדי להגן על החופש הביטוי כמו גם שהיא מבדילה בין האשמות של לשון הרע להוצאת דיבה (הוצאת דיבה נוגעת לאמירת דברי כזב). במקרה שמגיע מי שמואשם בלשון הרע אל כתלי בית המשפט, הוא יוכל לטעון באמצעות עורך דין לתביעות נזיקין – כי דיבר אמת והפרסום נועד למטרה נעלה ולא עבור מטרות זדוניות. בכך אפשר להתגונן מפני האשמות שונות.