ההבדל בין אונס לבעילה אסורה בהסכמה
לא פעם אנחנו שומעים בחדשות, כיצד מקרים שתחילה מתייחסים אליהם כאל מקרי אונס, הופכים בכתב האישום למקרים של בעילה אסורה בהסכמה. לא תמיד ברור לנו כיצד נוצר השינוי, ההבדל בין שני המושגים, ולמה מי שהואשם באונס, מואשם כעת בבעילה אסורה בהסכמה. קראו בהרחבה בנושא באתר עו"ד קויפמן מלול.
על מנת להבין מדוע נוצר השינוי, צריך תחילה להבין מה זה אונס ומה זו בעילה אסורה בהסכמה. אז יהיה ניתן להבין טוב יותר את השינוי ומה מוביל לכך.
אונס זה מקרה בו אדם כופה את עצמו על אדם אחר ללא רצונו, ומבצע בו את זממו למרות שברור לו שהצד השני לא רצה בכך. החברה רואה באונס את המקרה החמור ביותר מבחינת אלימות ובפרט אלימות מינית. גם אם מדובר באונס שאיננו כולל אלימות פיזית או מילולית, אזי שאם הוא התבצע ללא רצון הצד השני, אזי שבית המשפט אמור להתייחס למקרה כאל אונס לכל דבר.
בעילה אסורה בהסכמה, היא מקרה בו גבר מכניס לגוף האישה את איבר מינו, אצבע או חפץ מסוים. זה נחשב בעילה בהסכמה אם זה אכן נעשה בהסכמתה אך תוך שימוש בניצול יחסי תלות ומרות, בין אם זה במקרים בהן מדובר בילדה שמלאו לה 14 אך טרם מלאו לה 16 והיא נשואה לגבר שבעל אותה. אם היא מעבר לגיל זה, הרי שמדובר בפעולה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, הבטחת שווא לנישואים ועוד.
מדוע הסטטוס משתנה?
הרבה פעמים עורכי דין כמו עו"ד גיורא מלול ינסו לשנות את הסטטוס של כתב האישום מאונס לבעילה אסורה בהסכמה, מאחר והעונש במקרה זה הוא נמוך לאין שיעור מאשר העונש במקרים של אונס. בעילה אסורה בהסכמה העונש הוא 3 עד 5 שנים. ברוב המקרים. אונס יכול גם להוביל לעשרים ושלושים שנות מאסר.